1. הנאשם הודה בעובדות כתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון בביצוע
עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977
(להלן:
"החוק"), מתן תעודה כוזבת, לפי סעיף 281 ביחד עם סעיף 29(ב) לחוק וניסיון לקבלת דבר במרמה, לפי סעיפים 415 , 25, 29(ב) ו-438 לחוק.
2. בעת הרלבנטית לכתב האישום היה הנאשם הבעלים של מרפאת ש.ר.ד בע"מ בכפר קאסם
(להלן: "המרפאה"). במרפאה, אשר עבדה 24 שעות ביממה, עבדו רופאים, אחים וכן עובדים נוספים
(להלן:"עובדי המרפאה"), כשבכל משמרת עבד רופא אחד, וסייעו לו בעבודתו אח אחד או שניים.
במועד אשר אינו ידוע במדויק למאשימה, עובר לחודש אוגוסט 2008, קשרו הנאשם ועובדי המרפאה קשר להונות את רשויות הצבא בכך שסיפקו תעודות מחלה לחיילים באופן שיטתי במטרה להגדיל את רווחי המרפאה
(להלן: "הקשר").
במסגרת הקשר ולשם קידומו נהגו עובדי המרפאה בצוותא חדא עם הנאשם לספק לחיילים בריאים שהגיעו למרפאה תעודות מחלה כוזבות ולהמליץ על ימי מנוחה עבורם, על מנת שיציגו אותם לרשויות הצבא. זאת תמורת סך של כ- 100 ש"ח אשר הופקדו בקופת המרפאה עבור הנאשם, או נמסרו למי מעובדי המרפאה ואלה הפקידו סך זה בקופת המרפאה לאחר ששלשלו לכיסם את יתרת הסכום ששולם.
בחלק אחר של המקרים, במסגרת הקשר ולשם קידומו, ניתנו תעודות מחלה כוזבות לחיילים שלא התייצבו כלל במרפאה וממילא לא עברו כל בדיקה.
3. טרם הוחל בשמיעת הראיות הודיעו הצדדים לבית המשפט על עריכת הסדר טיעון. לפיו הוסכם כי הנאשם יחזור בו מכפירתו ויודה בעובדות כתב האישום המתוקן. טרם
הרשעתו, יתבקש שירות המבחן להגיש אודותיו תסקיר לשם בחינת סיום ההליך ללא הרשעה. המאשימה ציינה כי עמדתה הינה להרשעה ואולם לעניין העונש, תגביל עצמה למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ואילו ב"כ הנאשם תוכל לטעון כאוות נפשה.
4. מתסקיר, שנערך ביום 2.5.11, עלו נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם וכן מהלך חייו התעסוקתי. פורט כי במקביל ללימודי סיעוד עבד במשך 7 שנים כאח במחלקה לטיפול נמרץ לב בבית חולים השרון. בשנת 2000 הקים הנאשם את המרפאה העסיק צוות עובדים והתקשר בחוזים עם גופים רפואיים כדוגמת קופת חולים ומד"א וכן קיבל אישורים להפעלת אמבולנסים.
הנאשם הציג בפני שירות המבחן אישורים על לימודיו ועבודתו וכן המלצות חיוביות מגופים ציבוריים על תרומתו לחברה, לרבות בסופרמרקט שהקים בשנת 2003 במטרה להעסיק סטודנטים.
בהקשר לאישומים נגדו, עלה מהתסקיר כי הנאשם נטה לטשטש ולהשליך אחריות על העובדים במרפאה. כאשר עומת עם הנסיבות המיוחסות לו, ציין כי העבירות בוצעו על רקע פיתוי וטעות בהתנהלותו, לאור היותו ממוקד ברצונו לקדם את העסק ולהצליח בו מבחינה כלכלית.
הנאשם הדגיש כי ההליכים המשפטיים היוו עבורו הרתעה והדגיש את המחירים הכרוכים במעורבותו וההשפעה על תפקודו בעתיד. כמו כן הביע חרטה כנה על הסתבכותו ואכזבה ובושה על עצם מעורבותו והביע חשש מהרשעה אשר תמנע ממנו לחדש רישיונות נחוצים להפעלת העסק, כגון רישיון הפעלת אמבולנסים וכן תגרום לביטול התקשרויות עם גופים רפואיים שונים.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם אשר תפקד באופן תקין לאורך השנים, נעדר דפוסים עבריינים מוטמעים ופעל להצליח בעסקיו תוך היותו ממוקד בצרכיו ולא היה מודע למחירים הכרוכים בהתנהגותו. בנוסף התרשם כי הנאשם הפנים את הפסול שבמעשיו ונעדר נזקקות טיפולית ועל כן לא המליצו על העמדתו במבחן. עם זאת, לאור השפעתם המרתיעה של ההליכים המשפטיים והתרשמותם מחרטתו הכנה והבושה שחש הנאשם מעצם החשיפה וכן לנוכח הפגיעה המהותית של ההרשעה בעיסוקו כאח, המליץ שירות המבחן על הימנעות מהרשעה והטלת צו של"צ בהיקף של 250 שעות, על פי תכנית שגובשה לו.
5. בטיעוניה לעונש, עתרה ב"כ המאשימה לבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון כעתירת המאשימה, להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונש של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, בכפוף לחוות דעת ממונה, מאסר על תנאי וקנס בשל אופיין הכלכלי של העבירות.
לחומרה הדגישה ב"כ המאשימה כי מדובר בפרשה שכוללת מספר נאשמים ומסכת מעשים שהתבצעו במשך 3 חודשים בשנת 2008, תמורת רווח כלכלי.
לעניין אחידות הענישה , ציינה ב"כ המאשימה כי נאשמים אחרים שהואשמו בכתב אישום נפרד, הודו גם הם במסגרת הסדרי טיעון ואולם אין לגזור גזירה שווה בין עניינם לבין עניינו של הנאשם. זאת מפאת מעמדו של הנאשם כבעל המרפאה, אשר שלט בכל עובדי המרפאה אשר היו זקוקים למקור פרנסה זה. כמו כן בשים לב לכך כי העבירות בוצעו בנסיבות שונות, הנאשמים האחרים היו מעורבים בפחות עבירות והתשלום בעבור האישורים הגיע לקופת המרפאה.
ב"כ המאשימה פירטה את כלל הסדרי הטיעון שנערכו עם יתר הנאשמים וציינה כי עמדה על הרשעת כלל הנאשמים. זאת למעט נאשם אחד אשר הוסכם במסגרת הסדר הטיעון כי לא יורשע ואולם בית המשפט לא כיבד את הסדר הטיעון. בנוסף ציינה כי ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל וההרשעה בוטלה לאור נסיבותיו החריגות. זאת תוך מתן הדעת לכך כי הנאשם האחר נתן תעודה כוזבת בהזדמנות אחת בלבד, לאחר שסירב תחילה לעשות כן ונכנע ללחצים. כמו כן התסקיר בעניינו היה חיובי, הוא לא הפיק רווח כספי והסדר הטיעון נערך גם על רקע קושי ראייתי אמיתי.
הוסיפה וציינה ב"כ המאשימה כי עניינו של הנאשם שונה מעניינו של הנאשם שלא הורשע ודומה לזה של הנאשם מוחמד טהא שנדון בכתב אישום נפרד בת"פ 11812-05-09 בפני כב' השופטת לב און. לדבריה המדובר היה ברופא שביצע מעשיו תמורת תשלום ובית המשפט גזר עלי בגין ביצוע 3 עבירות של מתן תעודה כוזבת ושתי עבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה, 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 9 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 7,500 ש"ח והתחייבות בסך זהה.